תהליך ייצור הכלור האלקטרוליטי כולל ייצור של גז כלור, גז מימן ונתרן הידרוקסיד, אשר עשויות להיות להם השפעות מסוימות על הסביבה, המתבטאות בעיקר בדליפת גז כלור, פריקת שפכים וצריכת אנרגיה. על מנת לצמצם את ההשפעות השליליות הללו, יש לנקוט באמצעים סביבתיים יעילים.

1. דליפת גז כלור ותגובה:

גז כלור הוא מאכל ורעיל ביותר, והדליפה עלולה לגרום לפגיעה בסביבה ובבריאות האדם. לכן, בתהליך של ייצור כלור אלקטרוליטי, יש צורך להתקין מערכת העברת גז כלור סגורה ולצייד אותה במכשירי זיהוי ואזעקה של גז, על מנת שניתן יהיה לנקוט במהירות בצעדי חירום במקרה של דליפה. בינתיים, גז הכלור שדלף מטופל באמצעות מערכת אוורור מקיפה ומגדל ספיגה למניעת דיפוזיה לאטמוספירה.

1. טיפול בשפכים:

מי השפכים הנוצרים בתהליך האלקטרוליזה מכילים בעיקר מים מלוחים שאינם בשימוש, כלורידים ותוצרי לוואי אחרים. באמצעות טכנולוגיות לטיפול בשפכים כגון נטרול, משקעים וסינון, ניתן להסיר חומרים מזיקים בשפכים ולמנוע הזרמה ישירה וזיהום של גופי מים.

1. צריכת אנרגיה וחיסכון באנרגיה:

ייצור כלור אלקטרוליטי הוא תהליך הצורך אנרגיה גבוהה, ולכן על ידי שימוש בחומרי אלקטרודה יעילים, אופטימיזציה של עיצוב תאים אלקטרוליטי, שחזור חום פסולת וטכנולוגיות אחרות לחיסכון באנרגיה, ניתן להפחית באופן משמעותי את צריכת האנרגיה. בנוסף, שימוש באנרגיה מתחדשת לאספקת חשמל היא דרך יעילה להפחתת פליטת פחמן דו חמצני.

באמצעות יישום אמצעי הגנת הסביבה לעיל, תהליך ייצור הכלור האלקטרוליטי יכול להפחית ביעילות את ההשפעה השלילית על הסביבה ולהשיג ייצור ירוק ובר קיימא יותר.