תהליך ייצור הכלור האלקטרוליטי כרוך בייצור גז כלור, גז מימן ונתרן הידרוקסידי, אשר עשויות להיות בעלות השפעות מסוימות על הסביבה, המתבטאות בעיקר בדליפת גז כלור, פליטת שפכים וצריכת אנרגיה. על מנת להפחית את ההשפעות השליליות הללו, יש לנקוט באמצעים סביבתיים יעילים.

1. דליפת גז כלור ותגובה:

גז כלור הוא חומר קורוזיבי ורעיל ביותר, ודליפה עלולה לגרום נזק לסביבה ולבריאות האדם. לכן, בתהליך ייצור כלור אלקטרוליטי, יש צורך להתקין מערכת סגורה לאספקת גז כלור ולצייד אותה במכשירי גילוי ואזעקה של גז, כך שניתן יהיה לנקוט באמצעי חירום במהירות במקרה של דליפה. במקביל, גז הכלור שדלף מטופל באמצעות מערכת אוורור מקיפה ומגדל ספיגה כדי למנוע דיפוזיה לאטמוספרה.

1. טיפול בשפכים:

השפכים הנוצרים במהלך תהליך האלקטרוליזה מכילים בעיקר מי מלח שאינם בשימוש, כלורידים ותוצרי לוואי אחרים. באמצעות טכנולוגיות טיפול בשפכים כגון ניטרול, משקעים וסינון, ניתן להסיר חומרים מזיקים בשפכים, תוך הימנעות משפכים ישירים וזיהום של מקווי מים.

1. צריכת אנרגיה וחיסכון באנרגיה:

ייצור כלור אלקטרוליטי הוא תהליך הדורש אנרגיה רבה, ולכן באמצעות שימוש בחומרי אלקטרודה יעילים, אופטימיזציה של תכנון תאי אלקטרוליטיים, מיחזור חום פסולת וטכנולוגיות חיסכון באנרגיה אחרות, ניתן להפחית משמעותית את צריכת האנרגיה. בנוסף, שימוש באנרגיה מתחדשת לאספקת חשמל הוא דרך יעילה להפחתת פליטות פחמן דו-חמצני.

באמצעות יישום אמצעי הגנת הסביבה הנ"ל, תהליך ייצור הכלור האלקטרוליטי יכול להפחית ביעילות את ההשפעה השלילית על הסביבה ולהשיג ייצור ירוק ובר-קיימא יותר.