תהליך ייצור הכלור האלקטרוליטי כולל ייצור של גז כלור, גז מימן ונתרן הידרוקסיד, שעשויות להיות בעלות השפעות מסוימות על הסביבה, המשתקפות בעיקר בדליפת גז כלור, פריקת שפכים וצריכת אנרגיה. על מנת להפחית את ההשפעות השליליות הללו, חייבים לנקוט באמצעים סביבתיים אפקטיביים.

1. דליפת גז כלור ותגובה:

גז כלור הוא מאכל ורעיל ביותר, ודליפה עלולה לגרום נזק לסביבה ובריאות האדם. לפיכך, בתהליך ייצור הכלור האלקטרוליטי, יש צורך להתקין מערכת מסירת גז כלור סגורה ולצייד אותה במכשירי גילוי גז ומכשירי אזעקה, כך שניתן יהיה לנקוט אמצעי חירום במהירות במקרה של דליפה. בינתיים, גז הכלור שהודלף מטופל באמצעות מערכת אוורור מקיפה ומגדל ספיגה כדי למנוע דיפוזיה לאטמוספרה.

1. טיפול בשפכים:

שפכים שנוצרו בתהליך האלקטרוליזה מכילים בעיקר מי מלח, כלורידים ותוצרי לוואי אחרים שאינם בשימוש. באמצעות טכנולוגיות לטיפול בשפכים כמו נטרול, משקעים וסינון, ניתן להסיר חומרים מזיקים בשפכים, תוך הימנעות מפריקה ישירה וזיהום של גופי מים.

1. צריכת אנרגיה ושימור אנרגיה:

ייצור כלור אלקטרוליטי הוא תהליך גוזל אנרגיה גבוהה, ולכן על ידי שימוש בחומרי אלקטרודה יעילים, מיטוב תכנון תאים אלקטרוליטיים, התאוששות חום פסולת וטכנולוגיות חיסכון באנרגיה אחרות, ניתן להפחית משמעותית את צריכת האנרגיה. בנוסף, שימוש באנרגיה מתחדשת לאספקת חשמל הוא דרך יעילה להפחתת פליטות פחמן דו חמצני.

באמצעות יישום מדדי ההגנה על הסביבה לעיל, תהליך ייצור הכלור האלקטרוליטי יכול להפחית ביעילות את ההשפעה השלילית על הסביבה ולהשיג ייצור ירוק יותר ובר קיימא יותר.