טכנולוגיית הטיפול בנטרול של שפכים שטיפת חומצה היא צעד חשוב בהסרת רכיבים חומציים משפכים. זה בעיקר מנטרל חומרים חומציים לחומרים ניטרליים באמצעות תגובות כימיות, ובכך מפחית את נזק שלהם לסביבה.

1. עקרון נטרול: תגובת נטרול היא תגובה כימית בין חומצה לאלקלי, ומייצרת מלח ומים. שפכים שטיפת חומצה מכילים בדרך כלל חומצות חזקות כמו חומצה גופרתית וחומצה הידרוכלורית. במהלך הטיפול יש להוסיף כמות מתאימה של חומרים אלקליין (כמו נתרן הידרוקסיד, סידן הידרוקסיד או סיד) כדי לנטרל רכיבים חומציים אלה. לאחר התגובה, ערך ה- pH של שפכים יותאם לטווח בטוח (בדרך כלל 6.5-8.5).

2. בחירת חומרים מנטרלים: חומרים מנטרלים נפוצים כוללים נתרן הידרוקסיד (סודה קאוסטית), סידן הידרוקסיד (ליים) וכו '. חומרים מנטרלים אלה הם בעלי תגובתיות וכלכלה טובה. נתרן הידרוקסיד מגיב במהירות, אך פעולה מדוקדקת נדרשת כדי להימנע מקצף ומתיז מוגזמים; סידן הידרוקסיד מגיב לאט, אך יכול ליצור משקעים לאחר הטיפול, וזה נוח להסרה שלאחר מכן.

3. בקרה בתהליך נטרול: במהלך תהליך הנטרול, יש לפקח על ערך ה- pH של שפכים בזמן אמת כדי להבטיח יחס מתאים לבסיס חומצה. השימוש במערכת בקרה אוטומטית יכול להשיג מינון מדויק ולהימנע ממצבים של עודף או מחסור. בנוסף, ישוחרר חום במהלך תהליך התגובה, ויש לקחת בחשבון כלי תגובה מתאים כדי למנוע טמפרטורה מוגזמת.

4. טיפול לאחר מכן: לאחר נטרול, שפכים עשויים עדיין להכיל מוצקים תלויים ויוני מתכות כבדות. בשלב זה, יש לשלב שיטות טיפול אחרות כמו משקעים וסינון כדי להסיר עוד יותר את המזהמים הנשארים ולהבטיח כי איכות הקולח עומדת בתקני הסביבה.

באמצעות טכנולוגיית טיפול בנטרול יעיל, ניתן לטפל בבטחה בשפכים שטיפת חומצות, להפחית את השפעתה על הסביבה ולקידום פיתוח בר -קיימא של ייצור תעשייתי.