טכנולוגיית ניטרול הטיפול של שטיפת שפכים בחומצה היא צעד חשוב בהסרת רכיבים חומציים משפכים. היא בעיקר מנטרלת חומרים חומציים לחומרים ניטרליים באמצעות תגובות כימיות, ובכך מפחיתה את נזקם לסביבה.

1. עקרון הניטרול: תגובת הניטרול היא תגובה כימית בין חומצה לבסיס, המייצרת מלח ומים. שפכי שטיפה חומציים מכילים בדרך כלל חומצות חזקות כמו חומצה גופרתית וחומצה הידרוכלורית. במהלך הטיפול, יש להוסיף כמות מתאימה של חומרים בסיסיים (כגון נתרן הידרוקסידי, סידן הידרוקסידי או סיד) כדי לנטרל רכיבים חומציים אלה. לאחר התגובה, ערך ה-pH של השפכים יותאם לטווח בטוח (בדרך כלל 6.5-8.5).

2. בחירת חומרי ניטרול: חומרי ניטרול נפוצים כוללים נתרן הידרוקסידי (סודה קאוסטית), סידן הידרוקסידי (סיד) וכו'. לחומרי ניטרול אלו יש תגובתיות וחסכון טובים. נתרן הידרוקסידי מגיב במהירות, אך נדרשת פעולה זהירה כדי למנוע קצף והתזות מוגזמות; סידן הידרוקסידי מגיב לאט, אך יכול ליצור משקע לאחר הטיפול, דבר הנוח להסרה לאחר מכן.

3. בקרת תהליך הניטרול: במהלך תהליך הניטרול, יש צורך לנטר את ערך ה-pH של מי השפכים בזמן אמת כדי להבטיח יחס חומצה-בסיס מתאים. שימוש במערכת בקרה אוטומטית יכול להשיג מינון מדויק ולמנוע מצבים של עודף או מחסור. בנוסף, ישתחרר חום במהלך תהליך התגובה, ויש לשקול שימוש בכלי תגובה מתאימים כדי למנוע טמפרטורה מוגזמת.

4. טיפול נוסף: לאחר הנטרול, ייתכן שהשפכים עדיין מכילים מוצקים מרחפים ויוני מתכות כבדות. בשלב זה, יש לשלב שיטות טיפול אחרות כגון שקיעה וסינון כדי להסיר עוד יותר מזהמים שיוריים ולהבטיח שאיכות השפכים תעמוד בתקני סביבה.

באמצעות טכנולוגיית ניטרול יעילה, ניתן לטפל בבטחה בשפכי שטיפה חומצית, להפחית את השפעתם על הסביבה ולקדם פיתוח בר-קיימא של ייצור תעשייתי.